החלטה בתיק ע"א 48147-10-12

לפניי בקשת המבקש לפטור מהפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיבות או לחילופין להפחתתו.

הבקשה הוגשה במסגרת ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת ריקי שמולביץ) בת"א 1153/07, אשר דחה תביעת המבקש לחיוב המשיבות בפיצויו בגין הנזק שנגרם לו עקב תאונה של נפילה מסולם שאירעה לו במהלך עבודתו אצל המשיבה 1.

המבקש טוען להיעדר יכולת כלכלית וכי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים.

המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, לא הוכיח המבקש, כי ידו אינה משגת הפקדת העירבון. כמו כן, מדובר בערעור סרק חסר כל סיכוי.

כלל הוא, כי על מערער להפקיד ערבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984).

בפטור מערבון שיקולי האיזון, הם בין המערער, המבקש כי זכות הגישה לערכאות לא תיחסם בפניו בשל מצבו הכלכלי, לבין המשיב, המוטרד בהליך ערעורי, ואשר יש להבטיח את הוצאותיו, על מנת שלא יעמוד ככלי ריק אשר נגרר להליך ערעורי, ולא יוכל להיפרע מהמערער את הוצאותיו, ככל שייפסקו לו כאלה.

לצורך החלטה לפטור מחובת הפקדת עירבון או להפחתה בגובהו יש להביא בחשבון את מצבו הכלכלי של המערער ואת סיכויי ההצלחה בערעור [בש"א 7264/97 בתי גיל חברה לבנוי פתוח והשקעות בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (22.12.97)].

פטור יינתן רק אם מתקיימים שני התנאים המצטברים הבאים גם יחד - מצב כלכלי קשה של המערער שאינו מאפשר לו להפקיד את העירבון וסיכוי של ממש לזכות בערעור [בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07)].

באשר למצב הכלכלי, על המבקש פטור מהפקדת עירבון או הפחתה בו מוטל הנטל להראות תשתית עובדתית המצדיקה מתן הפטור או ההפחתה [רע"א 5885/07 ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ (24.9.07)].

המבקש הציג תמונה חלקית בלבד בעניין מצבו הכספי. המבקש לא צירף אסמכתאות בעניין הוצאות מחייה שוטפות, מים, ארנונה וחשמל. המבקש לא צירף תצהיר אשתו בדבר נכסיה והשתכרותה או אי השתכרותה בצירוף אסמכתאות.

מתדפיסי חשבון הבנק אשר צירף המבקש עולה, כי ברשותו כרטיסי אשראי אשר משמשים אותו, בין היתר, לתשלומים קבועים בסך כולל של כ- 2,000 ש"ח בחודש אשר לא ברור בגין מה הם משולמים. בנוסף, לא צורפו תדפיסי כרטיסי האשראי, דבר שיש בו טעם לפגם.

עוד עולה מתדפיסי חשבון הבנק, כי למבקש הוראת קבע חודשית בסך 3,000 ש"ח, אשר לא ברור מה ייעודה והוראת קבע בסך 200 ש"ח לחודש לפקדון.

יצוין גם, כי לחשבון המבקש מופקדים סכומים שונים, באופן לא סדיר ובסכומים לא קבועים, אשר לא ברור מקורם, ובהם גם תקבול ממשרד הבינוי והשיכון.

עוד, המבקש מודה בכך שלא שילם ההוצאות בהליך דלמטה. עובדה זו עומדת לחובתו, שהרי העירבון נועד כל כולו, כאמור, להבטחת הוצאות המשיב בהליך הערעור, ואי תשלום ההוצאות בהליך נשוא הערעור, רק מלמד על הצורך בחיוב המבקש בהפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב, ונותן לכך משנה תוקף (ראה רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נ' אלסינט תק-על 2001 (3) 2138).

מנגד, למבקש הוכרה  נכות יציבה בשיעור 65% ע"י המל"ל ועיקר הכנסותיו הן מקצבת נכות בגובה של 3,315 ש"ח אשר צירף אישור המל"ל המעיד על קבלתה וממשרה חלקית שהוא מועסק בה בשכר של 1,100 ש"ח לחודש (ר' תלושי שכר מצורפים).

כמו כן, סביר להניח, גם לאור אישור הבנק בדבר חוב לבנק ולחברת כרטיסי האשראי כי מירב התשלומים מהחשבון בהוראות קבע הינם להחזר החובות.

באשר לסיכויי הערעור, בזהירות המתחייבת, אין לקבוע, כי סיכויים אלה גבוהים. הערעור נסוב סביב שאלות עובדתיות וקביעות עובדתיות של בית המשפט, וכידוע, ערכאת הערעור אינה מרבה להתערב בקביעות עובדתיות אשר קבעה הערכאה הדיונית ואשר לה היתרון בעניין זה.

בהתחשב בכל השיקולים הנזכרים לעיל, לרבות במצבו הבריאותי של המבקש, ובחשיבות ההליך עבורו, ובמצבו הכלכלי הנחזה, וכן בסיכויי הערעור, איני רואה הצדקה למתן פטור מלא מערבון, אך יש להעמידו על סכוטם נמוך יותר מהסכום של 15,000 ש"ח.

סכום הערבון נקבע, אפוא, בסך של 7,500 ש"ח.